בעולם המשפט המודרני ובוודאי שבתחום הרגיש של דיני משפחה, התפיסה המקובלת לגבי פתרון מחלוקות עברה מהפכה של ממש. בעוד שבעבר פנייה מיידית לבתי המשפט או לבתי הדין הרבניים נתפסה כצעד הטבעי לזוגות אשר מעוניינים להתגרש – כיום ברור לכולם כי ניהול מאבק משפטי ארוך כרוך במחיר כלכלי, נפשי ומשפחתי כבד אשר ניתן לצמצם למינימום האפשרי באמצעות הליך הגישור (Mediation).
לעיתים קרובות, הליך הגישור (Mediation) מציע לצדדים מסוכסכים הזדמנות לשבת סביב שולחן אחד ובליווי גורם מקצועי, ניטרלי ונטול סמכויות הכרעה לעצב בעצמם פתרון המותאם במדויק לצרכים שלהם.
משרד עו"ד גילי גולדברג הורוביץ עוסק בליווי, גישור וייצוג זוגות אשר מעוניינים להתגרש בדרך של גישור, שלום והסכמה. במהלך השנים, ליווינו אינספור זוגות אשר בדיוק כמוך, חתרו להסכם גירושין מאוזן, הוגן ומותאם אישית אשר יאפשר להם לפתוח דף חדש בצורה מהירה תוך שמירה על האינטרסים של כל המעורבים. לקבלת ייעוץ ראשוני בנוגע להליכי גישור בתוך המשפחה, ניתן ליצור עימנו קשר ב – 072-3925221 ונשמח לעמוד לרשותך.
מהם עקרונות היסוד של הליך גישור?
לפני שנצלול לשלבים הדינמיים של ההליך, חשוב להבין את עקרונות הגישור אשר הופכים אותו לכלי יעיל לפתרון סכסוכים מורכבים בתוך ומחוץ למשפחה:
- רצון חופשי (וולונטריות) – אף אחד אינו יכול להכריח אדם להשתתף בגישור כאשר כל צד רשאי להפסיק את התהליך בכל שלב ולפנות לערכאות משפטיות (בתי הדין הרבניים או בתי המשפט לענייני משפחה) אם הוא מרגיש שההליך אינו משרת אותו.
- סודיות וחיסיון מוחלטים – כל מה שנאמר, נכתב או מוצג בחדר הגישור נשאר חסוי לחלוטין. על פי חוק, לא ניתן להשתמש בדברים שנאמרו או הוצגו בחדר הגישור כראיות בבית המשפט אם ההליך ייכשל. עיקרון זה מאפשר לצדדים לדבר בפתיחות ולהציע הצעות פשרה מבלי לפחד שהן ישמשו נגדם בעתיד.
- ניטרליות המגשר – המגשר אינו שופט, אינו דיין ואינו בורר בין הצדדים. למעשה, אין לו סמכות להכריע מי צודק או לכפות פתרון כלשהו כאשר תפקידו העיקרי הוא לנהל את השיח, לזהות אינטרסים ולסייע לצדדים להגיע להבנות בעצמם.
6 שלבי הליך הגישור: שלב אחר שלב
באופן כללי, הליך גישור מקצועי אינו שיחה ספונטנית או מפוזרת, אלא תהליך מובנה ומתוכנן היטב אשר מורכב – 6 שלבים קבועים:
- פגישת המבוא והיכרות (Opening Session) – התהליך מתחיל בפגישה משותפת של שני הצדדים עם המגשר במטרה להפחית את רמת החשש, לייצר סביבה בטוחה ולהגדיר את ציפיות העבודה. בשלב זה, המגשר מציג את עצמו, מסביר בהרחבה על עקרונות הגישור (הסודיות, הוולונטריות והניטרליות) ומחתים את הצדדים על הסכם כניסה להליך גישור. ההסכם מחייב את הצדדים לשמור על כללי התנהגות מכבדים ועל סודיות התהליך.
- הצגת עמדות הצדדים (Storytelling) – לאחר הגדרת כללי הגישור, המגשר מעניק לכל אחד מהצדדים את זכות הדיבור כדי להציג את הזווית שלו על הסכסוך. כל צד מפרט מה הביא אותו לחדר, מהן הבעיות המרכזיות לדעתו ומהן הציפיות שלו. המגשר מקשיב בצורה פעילה, רושם הערות ומקפיד שאף צד לא יתפרץ לדברי משנהו. לעיתים קרובות, בשלב זה עולות עמדות נוקשות ומטענים רגשיים קשים כאשר תפקיד המגשר הוא לאפשר להם לצוף בצורה מבוקרת.
- מעבר מעמדות לאינטרסים (Reframing) – בעולם המשפט, אנשים מגיעים עם עמדות והצהרות קשיחות על מה שהם רוצים (למשל, אני רוצה 70% מהרכוש או אני לא מוכן שהילדים יישארו אצלך בסופי שבוע). לעומת זאת בשולחן הגישור, המגשר משתמש בטכניקות של שיקוף ושאלת שאלות כדי לגלות את האינטרסים (הצרכים, הפחדים והמטרות) שמסתתרים מאחורי העמדות (למשל, ביטחון כלכלי או פחד מאיבוד הקשר עם הילדים) וכאשר מצליחים להעביר את השיחה משאלת "מי צודק" לשאלת "מה באמת חשוב לכל אחד" – הדרך לפתרון נפתחת.
- פגישות נפרדות (Caucuses) – אחד הכלים החזקים ביותר בהליך הגישור הוא היכולת לקיים פגישות נפרדות מול כל אחד מהצדדים. המגשר מבקש מאחד הצדדים להמתין בחוץ ויושב לשיחה בארבע עיניים עם הצד השני (ולאחר מכן מחליף ביניהם). מניסיוננו, הצדדים חשים בנוח לחשוף מידע רגיש בפגישות הנפרדות, להודות בחששות שלא רצו להראות ליד הצד השני או לבחון הצעות פשרה בצורה דיסקרטית. כמובן, שכל מה שנאמר בפגישה נפרדת נשאר חסוי בפני הצד השני, אלא אם כן המשתתף אישר במפורש למגשר לשתף זאת מול הצד הנגדי.
- סיעור מוחות והעלאת פתרונות (Generating Options) – לאחר שהאינטרסים ברורים והמגשר מיפה את מרחב ההסכמה האפשרי, בני הזוג או הצדדים חוזרים לפגישה משותפת במטרה לייצר פתרונות מוסכמים לעתיד. המגשר מעודד את הצדדים להעלות רעיונות יצירתיים, לבחון חלופות שונות ולנהל משא ומתן תרבותי על הפרטים הקטנים.
- גיבוש וניסוח הסכם הגישור (The Agreement) – כאשר הצדדים מגיעים לעמק השווה בכל הסוגיות, המגשר מעלה את ההסכמות על הכתב. הצדדים מקבלים את טיוטת הסכם הגישור, קוראים אותה בעיון (לעיתים קרובות, מתייעצים עם עורכי דין חיצוניים מטעמם כדי לוודא שזכויותיהם נשמרו) ולאחר מכן חותמים על ההסכם בחדר הגישור.
חשוב לציין כי חתימה על הסכם הגישור היא אבן דרך עצומה – אך, בשביל שההסכם יקבל תוקף של פסק דין, יש להביא אותו לאישור בפני ערכאה שיפוטית.
לצורך קבלת האישור, הצדדים או המגשר מגישים את ההסכם החתום לבית המשפט או לבית הדין הרלוונטי (למשל, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בסכסוכי גירושין או בית משפט אזרחי בסכסוכים עסקיים) ושופט או דיין בוחן שההסכם חוקי, מובן לצדדים ונעשה מרצונם החופשי – רק לאחר שההסכם אושר בפני ערכאה שיפוטית וניתן לו תוקף של פסק דין, ההסכם הופך למחייב וניתן לאכיפה כמו כל פסק דין רגיל של בית משפט.
לסיכום, הליך הגישור מצליח במקום שבו בתי המשפט נכשלים מפני שהוא משנה את הדינמיקה כאשר הוא מחליף את המלחמה בין הצדדים לשיתוף פעולה. אם אתם נמצאים בעיצומו של סכסוך, הבנת אופן הניהול של הליך הגישור יכולה לפוגג את החששות כאשר פנייה למגשר מוסמך היא הצעד הראשון בדרך לפתרון המשבר בשלום, ביעילות ובצורה מותאמת אישית.
לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית עם עו"ד גילי גולדברג הורוביץ – עורכת דין ומגשרת מוסמכת, ניתן ליצור במספר – 072-3925221 ונשמח לעמוד לרשותך.