תהליך של גירושין מביא איתו לא פעם סערת רגשות עצומה, אך לצד ההתמודדות האישית והמשפחתית, מדובר באחד ההליכים הכלכליים המורכבים ביותר שאדם יכול לעבור. רוב הזוגות נוטים להתמקד בשאלה איך נחלק את הרכוש? – מי יקבל את הדירה, איך יתחלקו החסכונות ומה קורה עם קרן הפנסיה. אך למטבע הזה יש צד שני, פחות זוהר ומלחיץ בהרבה – איך מחלקים את החובות?
לפי עו"ד אייל צבי רוזנשטיין אשר עוסק בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הנחת היסוד שרבים טועים בה היא שחוב הרשום על שם אחד מבני הזוג שייך רק לו – בפועל, המציאות המשפטית בישראל שונה לחלוטין. כפי שחולקים את ההצלחות והנכסים שנצברו במהלך הנישואין – כך חולקים גם את ההפסדים וההתחייבויות.
איך מחלקים חובות בגירושין? – המדריך המלא לאיזון משאבים כלכלי
הבסיס לחלוקת רכוש וחובות בין בני זוג בישראל מעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 או תחת הלכת השיתוף עבור ידועים בציבור. לפי מנגנון איזון משאבים עם פקיעת הנישואין, כל הנכסים ובניכוי כל החובות שנצברו במהלך חיי הנישואין המשותפים – מתווספים לקופה אחת ומתחלקים באופן שווה (50-50) בין בני הזוג.
אילו חובות נחשבים למשותפים?
ככלל, חוב שנוצר במהלך הנישואין לצורך ניהול שוטף של משק הבית, גידול הילדים או רווחת המשפחה, נחשב כחוב משותף, גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד בחשבון הבנק או בכרטיס האשראי שלו.
כדי שחוב יוגדר כמשותף ויחולק שווה בשווה, עליו לענות על הגדרת התנהלות התא המשפחתי, דוגמאות נפוצות לחובות כאלה כוללות:
- משכנתא – ההתחייבות הכלכלית הגדולה ביותר כאשר החוב על הדירה המשותפת מתחלק שווה בשווה, ללא קשר למי שילם את התשלומים החודשיים בפועל.
- הלוואות לכל מטרה – הלוואות שנלקחו מהבנק או מחברות מימון לטובת שיפוץ הבית, קניית רכב משפחתי, מימון חופשות משפחתיות או כיסוי המינוס (אוברדרפט) בחשבון המשותף.
- חובות שוטפים לספקים – חובות שנצברו מול חברת החשמל, הרשות המקומית (ארנונה), חברות תקשורת או מוסדות חינוך של הילדים.
- חובות עסקיים – אם אחד מבני הזוג ניהל עסק משפחתי או עסק עצמאי שהכנסותיו שימשו לפרנסת הבית, גם החובות שנוצרו מאותו עסק או בדרך התנהלות רגילה ובתום לב ייחשבו לרוב כחובות משותפים.
אילו חובות לא יחולקו בגירושין?
לרוב, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לא ימהרו להטיל מחצית מהחוב על בן הזוג השני אם יוכח שהחוב נוצר בנסיבות שאינן קשורות למשפחה או תוך כדי פגיעה קשה באמון ובשיתוף הפעולה הכלכלי.
דוגמאות נפוצות לחובות כאלה כוללות:
- חובות שנצברו לפני הנישואין או לאחר מועד הקרע – חוב שבן זוג הביא איתו לנישואין נשאר שלו בלבד (אלא אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית). באופן דומה, חובות שנוצרו לאחר "מועד הקרע" – המועד שנקבע על ידי בית המשפט כיום שבו בני הזוג הפרידו כוחות בפועל או הגישו תביעות – אינם משותפים.
- חובות שמקורם בפעילות בלתי חוקית או חריגה – אם אחד מבני הזוג הפסיד כספים רבים בקזינו, בהימורים לא חוקיים או באתרי הימורים ברשת, בן הזוג השני לא יישא בחובות אלו. דוגמא נוספת היא חובות או הלוואות שנלקחו כדי לממן מאהב/ת (כמו קניית מתנות יקרות, מימון דירות סודיות או טיסות) יוחרגו לחלוטין מאיזון המשאבים.
- חובות מניפולטיביים – לעיתים, עם פרוץ משבר הגירושין, אחד מבני הזוג מנסה לייצר חובות פיקטיביים (למשל, חותם על שטר חוב מול ההורים שלו או חברים קרובים) במטרה להקטין את קופת הרכוש המשותפת. בתי המשפט מפעילים מנגנוני בדיקה קשוחים ודורשים הוכחות חד-משמעיות לקיומם ולנחיצותם של חובות אלו.
לסיכום, חלוקת חובות בגירושין היא מלאכת מחשבת משפטית הדורשת בחינה מדוקדקת של כל שקל ושקל שיצא מהחשבון – ההנחה הרווחת שחובות שייכים רק למי שחתם עליהם שגויה מיסודה ועשויה לעלות ביוקר.
כדי לצלוח את המשבר הכלכלי הזה בצורה המיטבית, מומלץ שלא לפעול לבד. ליווי מקצועי של עורך דין מומחה בשילוב עם יועצים חיצוניים (יועץ פנסיוני, אקטואר וכדומה), יבטיח שתצאו לדרך החדשה עם דף חלק, ללא משקולות כלכליות שלא הייתם אמורים לשאת בהן.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד אייל צבי רוזנשטיין בעל משרד עורכי דין לענייני חדלות פירעון בקריות אשר מעניק ליווי משפטי, ייצוג והגנה לחייבים פרטיים ועסקיים במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ההוצאה לפועל או הסדרי חוב מחוץ למערכת המשפטית.